ניהול סיכונים – צעד הכרחי לשמירה על העסק שלכם

אסטרטגיית ניהול סיכונים – שומרת הסף של הארגון שלך

גם אם אתה מוצלח בעסקים, הכל יחרב אם נכשלת בניהול סיכונים

בעסקים, כמו בחיים, אי אפשר לצפות כל דבר. פעמים רבות בעולם העסקים קיימות סכנות או סיכונים שאנחנו לוקחים על עצמנו, ואשר עלולים להוביל לנזקים כספיים, ומצד שני, עשויים להוביל לרווחיות. תאר מנהל מוזיאון אמנות שמחזיק ביצירות האמנות המפורסמות ביותר בעולם. אנשים מכל רחבי תבל מגיעים למוזיאון ושמו נודע למרחקים. כתוצאה, קופת המוזיאון מלאה והמנהל שלנו הופך לא רק לבעל מוזיאון נהדר, אלא גם לאדם עשיר. לילה אחד גנבים פורצים למוזיאון ומרוקנים אותו מכל יצירות האמנות שלו. איך זה יתכן? המנהל שלנו לא התקין במוזיאון אזעקה. במילים אחרות: ניהול המוזיאון היה אולי סיפור הצלחה – אבל האופן בו המנהל ערך ניהול סיכונים היה, איך לומר… מתחת לכל ביקורת.

סוגים של ניהולי סיכונים

קיימים כמה סוגים של סיכונים שעשויים לאיים על העסק שלכם: סיכונים אסטרטגיים, סיכונים ארגוניים,סיכוניםעסקיים, סיכונים תפעוליים וסיכונים פיננסים.

ניהול סיכונים פיננסים לדוגמא ימנע מהחברה להיקלע למשברי אשראי והשקעות שגויות.

ניהול סיכונים בארגון שלכם הוא למעשה, תהליך זיהוי והערכה של סיכונים ואיומים פוטנציאליים, צמצום ובקרה על אותם סיכונים ובחירת אסטרטגיה להתמודד איתם.

ניהול הסיכונים אינו אומר שאין לקחת סיכונים כלל

לכל ארגון יש "תיאבון לסיכונים", שמכונה גם “Risk Appetite” שונה. יש ארגונים שלוקחים סיכונים ויש כאלה שלא. סיכון עשוי להיות למשל, כניסה לשוק חדש, פיתוח מוצר חדש או השקעה כספית באפיק כלשהו. כך למשל, חברת הסלולר פרטנר (מפעילת אורנג') הצהירה באחרונה על כניסתה גם לתחום הטלפוניה ורשתות האינטרנט הביתיות. לצורך כך השקיעה פרנטר סכומי כסף עצומים, שעלולים לרדת לטמיון אם ההשקה החדשה לא תצליח. פרטנר לקחה סיכון ביציאתה לשוק חדש זה – האם הסיכון ישתלם או לא – זאת נדע רק בעתיד.

הצעד הראשון בניהול סיכונים: הגדרת סיכונים

אילו גורמים בארגון עלולים לעמוד תחת איום? חשוב למשל על מאגרי המידע שברשות הארגון שלכם – מה יקרה אם כל מאגר הלקוחות שלכם ימחק יום אחד בגלל טעות אנוש? אילו מוצרים יש לארגון שלכם, מידע או טכנולוגיה (פטנט למשל) שאובדנם או נזק שיגרם להם עלול להיות אסון כלכלי? לכן עליכם קודם כל להגדיר מה עלולים להיות הסיכונים שלכם. על מנת לעשות זאת חשוב מה הנכס היקר ביותר של הארגון ומה הנכסים שבאים אחריו בסדר חשיבות יורד.

ניקח למשל חברת ביוטכנולוגיה שיש לה פטנט שתוכנו שמור על מחשב אחד ויחיד – מה עלול לקרות במקרה של הרס הדיסק הקשיח של המחשב על ידי וירוס? החברה עלולה למצוא עצמה משותקת לגמרי, ואפילו הרוסה. במסגרת ניהול סיכונים ישמרו עותקים של הטכנולוגיה במקומות שונים – כולל באיזורים גיאוגרפים שונים, שכן במקרה של חבלה או הרס למשרדים הראשיים של החברה (נניח בעקבות פריצה) עדיין ישמר עותק במקום שמור.

הצעד השני בניהול סיכונים – חישוב הסיכון

קיימות תאוריות מתמטיות שונות שמחשבות (בנוסחאות מורכבות יותר או פחות) ניהול סיכונים. מצד שני, לא צריך להיות מתמטיקאי כדי להבין את הנוסחה הפשוטה הבאה: סיכון הוא מכפלה של הנזק העלול להיגרם כתוצאה מן האיום ושל הסבירות למימוש האיום. במילים אחרות, סיכון = נזק כתוצאה מאיוםXהסיכוי למימושו. המשוואה הזו היא משוואה מעט ערטילאית, מאחר ואיך אפשר לדעת מספרית מה הסיכוי למימוש של איום? לכן, השיטה המקובלת היא לחשב מה תהיה עלות הנזק שעלול להיגרם לארגון. באשר לסבירות שהאיום יקרה, תוכלו להשתמש בניסיון העבר (למשל של ארגונים בעלי אופי דומה לארגון שלכם), או פשוט להפעיל היגיון בריא ולנסות ולחשוב מה הסיכויים שהאיום יתממש.

הצעד השלישי בניהול סיכונים – החלטות לפעולה ולבקרה

לאחר שמצאת מה הסיכונים השונים ואפילו חישבת אולי מה הסיכון להתממשותם, עליך לקבל החלטות לפעולות נדרשות. הגישה צריכה להיות שלא תמיד אפשר למנוע את האיום, אבל צריך לנסות לצמצם את הנזק שלו. כך למשל, אם חברת שיווק מדפסות מחליטה להתחיל לשווק גם מצלמות – תמיד יהיה קיים הסיכון שמהלך עסקי זה יכשל. לכן, ובמידה ולמרות הסיכון החברה מחליטה להתחיל במהלך, במסגרת ניהול סיכונים על החברה יהיה אולי להתחיל בשיווק של סוג אחד של מצלמה ולא בכמה סוגים. אפשרות אחרת תהיה להשקיע סכום כסף נמוך יותר במהלך בהתחלה (לשכור למשל איש שיווק אחד ולא שניים), עד להתבססות כלכלית בתחום שתוביל לצימצום סיכונים.

ניקח דוגמה אחרת של חברת ביטוח שהחליטה לעבור למערכת מיחשוב חדשה. על חברת הביטוח יהיה לערוך ניהול סיכונים של מקרה בו הטמעת המערכת החדשה תיכשל: העובדים לא יצליחו לתפעל את המערכת, המערכת החדשה תיקרוס, או אפילו מקרה בו מערכת החשמל לא תעמוד בעומס של השרתים החדשים. במקרה זה, הנזק לחברת הביטוח עלול להיות עצום – החל מאי שביעות רצון לקוחות ועד לאובדן של נתונים קריטיים. עם זאת, סיכון מסוג זה אפשר למנוע אם חברת הביטוח תנקוט כמה צעדים מונעים, כגון פעולות הסברה והדרכת עובדים על המערכת החדשה, שכירת מומחה תמיכה שיהיה זמין לעובדים בכל בעיה שתהיה להם, הזמנת חשמלאי שיבחן את מערכת החשמל ועוד. מניעת הסיכון הזה אולי תעלה לחברת הביטוח כסף נוסף – אך הרבה פחות ממה שיהיה עליה לשלם במקרה והסיכון אכן יתממש.

ניהול סיכונים – אפשר גם לשכור מומחה

מנהלי הארגונים הם אלה שנושאים באחריות האמיתית לניהול סיכונים, אבל כמו בנושאים רבים אחרים בעולם העסקים ניתן כיום לשכור את שרותיוהמקצועייםשל מנהל סיכונים. מנהל סיכונים יוכל להעניק לכם הדרכה לשימוש בכלים ושיטות לניהול סיכונים, וגם לסייע לכם לאתר סיכונים הקיימים אולי בארגון שלכם. קיימות חברות ייעוץ רבות שמתמחות בתחום שתוכלנה להציע לכם יעוץ חד פעמי או על בסיס קבוע. עם זאת, אם אתם מנהלים ארגון גדול, תוכלו גם לשכור מומחה לניהול סיכונים שישמש כמנהל הסיכונים האישי של החברה ויעבוד כשכיר שלה.

ניהול סיכונים נכון הוא גם לדעת את האיזון בין השקעה בניהול משאבי אנוש לבין השקעה בניהול עסקי

admin